פדיון הבן
שאלות נפוצות
מה הם "סלעים"?
התינוק הבכור נפדה תמורת חמישה שקלי כסף שאביו נותן לכהן. שקל כסף אינו שקל המשמש בשוק הישראלי של היום, אלא מטבע עשוי כסף טהור שנהגו להשתמש בו בעם ישראל בתקופות עתיקות, והוא נקרא "סלע". משקלו של כל סלע הוא לפחות 20 גרם כסף טהור.
המנהג המקובל הוא להשתמש במטבעות כסף טהור שעליהם עיטור וכתובת מיוחדים לכבוד הפדיון. מדינת ישראל מנפיקה אותם במיוחד לצורך הטקס, ואפשר להשיגם בחברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. בחנויות לחפצי קודש אפשר לקנות במחירים זולים יותר סטים מהודרים קצת פחות אבל נאים ביותר, ושגם עליהם טבועים עיטור וכתובת
יום השלושים – זמן הפדיון
-
אחר שעברו שלושים יום מהלידה ניתן לערוך פדיון הבן לתינוק. מפני שרק אחרי שחלף חודש ניתן לדעת בוודאות שהילד אינו נפל חלילה.
-
לא ניתן לפדות את הבן טרם זמנו. ויש לפדותו בשנית באם הוא נפדה קודם שלושים יום.
-
תינוק שלא נפדה לאחר שלושים ואחת יום מהילדה, יש לפדותו בהקדם האפשרי.
-
כמובן שאם יום השלושים חל בשבת או בחג, הפדיון ייערך למחרת, או במוצאי שבת.
שאלה: מיהו בכור?
תשובה: מצוות פדיון היא לתינוק הבכור וצריך שיחולו בו התנאים הבאים:
-
כמובן תינוק זכר.
-
התינוק שפטר את רחם האשה, שהוא בכור לאמו (גם אם אינו בכור לאביו).זאת אומרת: שיצא ראשון מפתח רחמה של האשה, ולא היה לפניו וולד או נפל (אחר ארבעים יום של הריון) שיצא לפניו דרך הרחם.
-
התינוק נולד בלידה רגילה, למעט ניתוח קיסרי וכדומה.
-
התינוק הוא בר-קיימא – שעברו 30 יום מהלידה.
-
התינוק איננו בן כהן או לוי, והוא בכור לאמו הישראלית, שהיא לא כהנת או לוויה (בת כהן או לוי). ז"א שאב התינוק או סבו אינם כהנים או לויים.
פדיון הבן נוהגים לערוך ביום, ויש נוהגים (מנהג תימן ומצרים) להקדים ולפדות את התינוק כבר מהלילה.
אחרי שלושים יום
גם אם יום ה-31 חלף ועדיין לא נערך פדיון לבן, יש לערוך אותו בהקדם האפשרי. זו חובתו של האב לפדות את בנו, וכשהילד מגיע לגיל בר מצווה מצווה זו עוברת אליו ועליו לפדות את עצמו.
חשוב לזכור שהימים הולכים אחר הלילה, ולכן תינוק שנולד בלילה שבין ראשון לשני בשעה 10:00, יום שני הוא יום הלידה.
הלילה מתחיל בצאת הכוכבים, והיום מסתיים בשקיעה. לגבי תינוק שנולד בין-השמשות יש להיוועץ ברב